ראשית הלמידה מבוססת על שלושה תחומים: קריאה, כתיבה וחשבון .מתוך התבוננות בנעשה בכיתות א' נראה שצוות ההוראה משקיע שעות רבות וחודשים רבים בהקניית הקריאה. הילדים לומדים ומשננים את הקריאה במשך חודשים רבים ומורים בודקים תקופתית את רמת ההתקדמות של כל ילד. הורים יושבים ו"קוראים" עם הילד בבית ועוקבים אחרי התקדמותו. ואכן יש תוצאות! רוב הילדים מגיעים לכיתה ב' מצוידים בקריאה מדויקת ושוטפת ובהבנה בסיסית של הנקרא. הישגים אלה מצביעים על כך שההשקעה הניבה פירות!!!

 

ישנם ספרי חשבון רבים בשוק, ברמות שונות. הספרים עוזרים לילדי כיתה א' לרכוש את אבני היסוד של שבירת העשרת, ידע שעליו מבוסס כל לימוד החשבון המתקדם. הורים רבים משחקים משחקי חשבון עם הילדים ליד השולחן, בטיולים, בנסיעות ובמכולת. ואכן יש תוצאות! רוב הילדים מגיעים לכיתה ב' לאחר שהשיגו הבנה בסיסית של פעולות החיבור והחיסור. רואים שההשקעה הניבה פירות!!!

 

בבתי ספר רבים נעשית למידת הכתיבה בחטף – לקראת סוף השנה – מבלי לשתף את ההורים בתהליך. לרוב הדגש בלימוד הכתיבה הוא על בהירות האות ולא על כתיבת האותיות בכיוון הנכון ולא על חוקי התארגנות בדף. והתוצאות ברורות! מורות להוראה מתקנת ומרפאות בעיסוק מטפלות במספר רב, לא פרופורציונאלי לכלל התלמידים, של ילדים בכיתות ב' ומעלה שיש להם קשיים גרפו-מוטוריים. קשיים אלו גורמים לכתב לא קריא בכיתות הגבוהות, לחוסר הספק בכתיבה, לחוסר יכולת להעתיק כראוי מהלוח ולקושי להתמודד עם הכתבות. כמו כן הקשיים גורמים לכאבים בידיים ולהימנעות מכתיבה. מגוון קשיים אלה מפריעים לילד לתפקד כתלמיד ועלולים לגרום לפער בין ההבנה להבעה בכתב.

 

כמו בכל קושי, גם כאשר מדובר בקשיים אלה, יש אחוז מסוים של ילדים מאותגרים הזקוקים לטיפול מקצועי. אך כשאחוז הפונים שיש להם קושי מסוים גבוה במיוחד, יש מקום לברר אם לא הייתה תקלה בהקניה הראשונה של יסודות הכתיבה, כזו שגרמה גם לילדים בלי קשיים ספציפיים להתקשות בכתיבה.

 

ברור לכולם שכל בעל מקצוע לומד טכניקה לפני שהוא מתחיל לעבוד; צייר לומד להשתמש בסוגים שונים של מכחולים, בצבעים, ובטכניקות שונות לפני שהוא מתחיל לצייר. שרברב לומד להכיר את כלי העבודה ואת הטכניקות לפתיחת סתימות וחיבור צינורות לפני שהוא ניגש לעבודה. מורים לומדים שיטות הוראה ופדגוגיה לפני שהם עומדים לפני כיתה. המקצוע של הילד במשך 12 שנים לפחות היא ללמוד להיות תלמיד. חשוב שילמדו אותו "טכניקה" נכונה לפני שייגש "לעבודה" – אחיזה נכונה של העיפרון, עיצוב נכון של האותיות וארגון הולם של הדף.

 

כתיבה היא כלי תקשורתי מתקדם והוא עתיד לשרת את הילד עד 120. חשוב מאוד להקנות אותו בדרך הנכונה ולהקפיד על ייצוג קריא, (במושג ייצוג אנו מתכוונים למראה הסופי של האות כפי שהיא מופיעה בדף ולא לדרך הכתיבה שלה.) על עיצוב האותיות בכיוון הנכון, על מהירות והספק שיהיו תואמים לקצב הכיתה ועל התארגנות בדף, כזו שתאפשר קריאה ברורה.

 

. אם יוכלו צוותי ההוראה למנוע חלק מהבעיות הקשורות בהקניית מיומנויות היסוד באמצעות שימת דגש על לימוד ראוי של יסודות הכתיבה והקריאה כבר בכיתה א', לצד תרגול ומעקב בבית, יפחת מספר הנזקקים לעזרה וממילא תתקצר ההמתנה למרפאות בעיסוק ולמורות מתקנות והן תוכלנה לסייע לאותם תלמידים המתמודדים עם קשיים אובייקטיבים.

 

לפי הסטטיסטיקות האמריקאיות 60%-35% משעות הלימוד ביום לימודים בכיתות הנמוכות מתבססות על מיומנויות גרפו-מוטוריות. ילד שמתקשה בכתיבה מתקשה בלפחות שליש מהמטלות שמוטלות על הכיתה יום יום! בעזרת הוראה נכונה אפשר להפחית את מספרם של הילדים המתקשים ואת מספרם של הצוברים תסכולים מיותרים!

 

בכיתה א' צריך להקנות את הכתיבה באותה רצינות שמקנים את הקריאה ואת יסודות החשבון!

נקודות למחשבה:

1. כתיבת אותיות דפוס היא רק כלי עזר לרכישת הקריאה. ילדים שרכשו את הקריאה מוכנים מיד ללמוד אותיות כתב. אין חובה ללמד לכתוב אותיות דפוס.

 

2. אותיות כתב הם כלי תקשורת שישרת את הילד במשך כל חייו, ולכן יש מקום להקפיד על הוראה נכונה של הכתיבה ולבדוק הפנמה.

 

3. בלימוד הכתב צריך להקפיד על ייצוג האות (מראה האות כפי שהיא מופיעה בדף) ועל עיצוב האותיות בכיוון הנכון. יסודות אלה תורמים במהלך השנים לכתב מהיר יותר ולרווחים  אחידים יותר בין האותיות. עיצוב שנעשה בכיוון הלא נכון גורם לאיטיות ולסרבול. (בכל השפות הלועזיות הכתב הוא מחובר. דבר זה דורש עיצוב בכיוון הנכון כדי שאפשר יהיה לחבר כל אות לקודמתה.) כתב מחובר מאפשר זרימה, כתיבה מהירה ומראה אחיד. בעברית הכתב איננו מחובר, אך עיצוב נכון (כשהאות נגמרת עד כמה שאפשר בצד שמאל של האות) מאפשר כתיבה מהירה יותר ואחידה. (ראה "נהנים לכתוב בכתב")

 

4. הסבר על מרכיבי ההתארגנות בדף יביא למודעות של הילד בצורך בכתב קריא ויאפשר לו לדעת מהי הדרך להשיג כתב יד קריא. (ראה "דף ביקורת" ב"נהנים לכתוב בכתב")

 

5. אם הילד לא רכש את הכתב בדרך נכונה יש לאבחן את סיבת התקלה: הוראה לקויה או קושי אובייקטיבי. אם קיים קושי אובייקטיבי יש לערוך אבחון ברפוי בעיסוק כדי לחשוף את שורש הבעיה ולבנות תוכנית התערבות בהתאם לצרכים הייחודיים של כל ילד. אם ההוראה הייתה לקויה והילד מתקשה בעיצוב, בהתארגנות, במהירות או ביכולת התמדה מוטורית. אפשר להיעזר בחוברת "משטרת הכתב" וב"כרטיסי תרגול" לפי שיטת נהנים לכתוב בכתב.

 

6. לימוד הכתב ושיפורו דורש תרגול יומיומי. עדיף 15 דקות של תרגול בכל יום מאשר שעה פעם בשבוע. חשוב שהמרכיבים הטכניים של הכתיבה ייעשו עם הזמן אוטומטיים ומטרה זו אפשר להשיג רק על ידי תרגול יומיומי. שילוב של הדרכה/טיפול ותרגול יומיומי יניב את התוצאות הטובות ביותר.

 

7. תרגול כתיבת האותיות בכל ערב בעיניים עצומות על דף חלק, ובהמשך תרגול כתיבת משפטים שכתיבתם מבוססת על ייצוג קריא, על עיצוב בכיוון הנכון, על כתיבה בתוך השורה ומימין לשמאל ועל שמירה על כללי התארגנות בדף יעזרו לגרום למרכיבים הטכניים להיות אוטומטיים ויאפשרו לילד להשקיע את מאמציו בתוכן.